בִּיָּא

בִּיָּא, בִּיָיא, בִּיָּה,(בִּיאָה) בִּיָיה f. (via, late Gr. βία) highway, road. (As regards the import, in the Roman government, of the office of commissioner on highways, v. Sm. Ant. s. v. Via. Y. Ḥag.II, 77c bot.; Midr. Till. to Ps. 114, beg.; Yalk. ib; 794; Gen. R. s. 12 (corr. vers. by comparison) אין לך (מקום ומקום) מדינה ומדינה שאין (לו) לה (איש) אדם ממונה על ב׳ שלו there is not a district (place) which has not an officer appointed over its highways; v. אגדיקוס a. אנגיטוס. Ib. do not read בְּיָהּ שמו but בִּיָיה שמו (Y. l. c. כי יה corr. acc.) (the overseer of) via (the maintenance of the worlds roads) in His name; cmp. מָקוֹם. (For βία force, v. בִּיָיא II.